החלטה בתיק עמ"ת 28734-03-12

בפני ערר על החלטת בית משפט קמא [כב' השופטת שטרית] מיום 12/3/12 בה הורתה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים.

הבקשה למעצרו הוגשה עם הגשת כתב האישום המייחס לעורר 10 אישומים שונים ובהם עבירות של התפרצויות לבית מגורים, גניבה, החזקת נשק ותחמושת, היזק בזדון, גניבת כרטיס חיוב והונאה בכרטיס, בנסיבות מחמירות.

בבקשת המעצר טענה המשיבה כי קיימות ראיות טובות, לכאורה, להוכחת אשמתו של העורר ובכלל זה, הודאתו, דוח הובלה והצבעה, זיהוי רכוש שנתפס בביתו על ידי חלק מהמתלוננים, דוחות משטרה ועדויות נוספות.

לעניין עילת המעצר, טענה המשיבה כי נשקפת מהעורר סכנה לרכוש הציבור ובטחונו, אם ישוחרר. המדובר בסדרה של עבירות רכוש רבות וחמורות על פי היקפן ונסיבות ביצוען. הנשק והתחמושת שגנב לא נתפסו עד היום. עבירות הנשק והתחמושת מקימות חזקת מסוכנות ועילת מעצר על פי הוראות סעיף 21(א)(1)(ג)(2) וסעיף 35(ב) לחסד"פ [סמכויות אכיפה - מעצרים] תשנ"ו - 1996. לחובתו של העורר הרשעות קודמות בעבירות רכוש וסמים, ריצה בעבר עונש מאסר בדרך של עבודות שירות, תלוי ועומד כנגד העורר עונש מאסר של 5 חודשים שהיה אמור לרצות בדרך של עבודות שירות, אך עם מעצרו כעת לא יוכל לבצע עבודות שירות ועל כן, הוא אמור לרצות עונש מאסר.

החלטת בית משפט קמא -

בית משפט קמא מיקד את החלטתו בשאלה האם ניתן לאיין את מסוכנותו של העורר בדרך של שילובו בקהילה טיפולית "מלכישוע" - לצורך גמילתו מהתמכרותו לסמים, וזאת כפי שהוחלט על ידי שירות המבחן וזאת לנוכח ההסכמה כי אכן קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות לו וההסכמה כי במקרה זה קיימת עילת מעצר.

בימ"ש קמא ציין את מסוכנות העורר ואת עוצמת המסוכנות העולה מעובדות כתב האישום, המכיל 10 אישומים כשבמהלך ההתפרצויות גנב רכוש רב כולל נשק ותחמושת, סדרת מעשים של התפרצויות פרי תכנון מוקדם, בקור רוח ובעזות מצח והמסוכנות מתעצמת  לנוכח עברו הפלילי של העורר הכולל עבירות סמים, קשירת קשר לביצוע פשע, עבירות רכוש, חבלה במזיד ברכב, התפרצויות ועוד.

מסקנת בית משפט קמא היתה שהעורר לא עמד בתנאים המצטברים, כפי שנקבעו בפסיקה בהלכת "סויסה" ובפסיקה נוספת. העורר לא החל בהליך גמילה, אלא נמצא רק בשלב של פניה ראשונית, טרם עבר את הבדיקות הנדרשות ואת וועדת הקבלה. בית המשפט התרשם לעניין סיכויי ההצלחה, לאור העובדה שהעורר כבר שולב בעבר בהליכי גמילה, הליכים שנכשלו, כי סיכויי ההצלחה אינם גבוהים.

מסוכנותו של העורר מצויה ברף הגבוה  לאור היקף העבירות, טיבן, מהותן והאינטנסיביות העולה מהן, היקף הרכוש שנגנב וסוגו, עברו הפלילי הכולל עבירות סמים, והעובדה שהעורר טרם נגמל. בנוסף לכך מצא בית המשפט לחובתו של העורר את העובדה שעבר את העבירות שעה שהמתין לגז"ד בגין עבירות קודמות בהן הורשע. על כן, הגיע בית משפט קמא למסקנה ששחרורו של העורר להליך גמילה יתן ביטוי בלתי מידתי, בלתי הולם למסוכנותו הרבה.

נימוקי הערר -

1.         טעה בית משפט קמא כאשר נתן משקל נכבד לעברו הפלילי, למרות שהעבירה האחרונה בוצעה בשנת 2005.

2.         טעה בית משפט קמא כאשר דחה את המלצת שירות המבחן.

3.         גם אם כשל העורר בעבר בניסיונות הגמילה, אין להגיע למסקנה כי בהכרח הוא יכשל גם בניסיון הנוסף המבוקש.

4.         טעה בית משפט קמא כאשר לא נתן את המשקל הראוי לפנייתו של העורר טרם מעצרו לקהילה טיפולית לצורך גמילה, ולא נתן משקל לכך שבת זוגו נמצאת בהיריון.

5.         טעה בית משפט בקביעתו שלא התקיימו כאן שלושת התנאים המצטברים המצדיקים לחרוג ולאפשר למשיב לפנות לקהילה טיפולית.

תגובת המשיבה - 

1.         העורר אמור להתחיל לרצות עונש מאסר של 5 חודשים שכבר נגזרו עליו, שאותם כבר לא יוכל לבצע בדרך של עבודות שירות, כך שהבקשה שלו להפניה לגמילה הופכתת לתיאורטית, שכן, גם אם יופנה העורר לגמילה הוא יצטרך לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו בתיק אחר.

2.         בית משפט קמא איזן כראוי בהתאם להלכת "סויסה" בין המסוכנות הנשקפת לציבור מהעורר אל מול הסיכוי לאיין מסוכנות זו על ידי הליך גמילה.

3.         על פי הפסיקה המנחה, מקומו של הליך הגמילה הינו במסגרת התיק העיקרי וזאת לאור העובדה שסיכויי הגמילה הגבוהים ביותר הם כאשר זו נעשית בתוך מסגרת של הכלא.